ספריית הכסף
ידע שמשנה את מערכת היחסים שלך עם כסף
כסף זה לא מותרות — זה חמצן.
ווטלס פותח בסטירה לפרצוף של כל מי שחושב שלהיות עני זה רוחני.
אתה לא יכול לחיות באמת, לממש את הפוטנציאל שלך או להתפתח רוחנית אם אתה תפוס בגרון בלי כסף. כדי לפתח כישרון, צריך כלים. כדי שיהיו כלים, צריך כסף.
המסר: תפסיק להתנצל על הרצון להיות עשיר. זה הרצון הכי טבעי של החיים — לגדול ולהתרחב.
ווטלס טוען שהיקום עשוי מ"חומר חושב" מקורי. כל מה שאתה רואה סביבך היה קודם כל מחשבה בחומר הזה.
איך זה עובד: כשאתה משדר מחשבה ברורה וחזקה לחומר הזה, הוא מתחיל לייצר את מה שביקשת.
הקאץ': זה לא קסם של "שב על הספה וייפול עליך שק כסף". זה החיבור בין ה-WiFi של המוח שלך למדפסת התלת-ממד של היקום.
זה אולי הכלל הכי חשוב בספר, ואיפה שרוב האנשים נופלים.
צא מהמשחק של "לקחת מאחרים": אם אתה חושב שיש כמות מוגבלת של כסף ושאתה צריך להילחם עליו — הפסדת.
הגישה הנכונה (המישור היצירתי): אתה כאן כדי ליצור ערך חדש, לא להתחרות על מה שכבר קיים. אל תנסה להיות יותר טוב ממישהו אחר, תנסה להיות הגרסה הכי טובה של עצמך.
חוק ברזל: תמיד תן לאנשים יותר "ערך שימוש" ממה שלקחת מהם ב"ערך כספי". ככה אתה הופך לצינור של שפע בעולם.
זה לא סתם נימוס, זה טכני לחלוטין. הכרת תודה היא מה ששומר אותך מחובר למקור (לאותו "חומר חושב").
אם אתה מתמרמר על מה שאין לך, או מבקר את הפוליטיקה/הכלכלה — ניתקת את הקו. אתה משדר "חוסר", והיקום מחזיר לך "חוסר".
תהיה אסיר תודה על מה שיש ועל מה שבדרך, כאילו הוא כבר כאן.
ווטלס חוזר על הביטוי הזה שוב ושוב. זה השילוב הקטלני:
החזון (הראש): אתה חייב תמונה ברורה בטירוף של מה שאתה רוצה. לא "בא לי הרבה כסף", אלא "אני רוצה את הבית הזה, את העסק הזה, את החופש הזה". תחזיק את התמונה הזו בראש כל הזמן, כמו מלח שרואה את הנמל באופק.
הפעולה (הרגליים): מחשבה מביאה את הכסף אליך, פעולה היא מה שגורם לך לקבל אותו.
אל תחכה ל"רגע המושלם": תפעל עכשיו. איפה שאתה נמצא. עם מה שיש לך.
פעולה יעילה: אל תהיה עסוק בלהיות עסוק. כל פעולה שאתה עושה צריכה להיעשות בצורה מושלמת ויעילה. כל יום צריך להיות הצלחה בפני עצמה.
יש "חומר חושב" שרוצה שתהיי עשירה.
תגדירי בדיוק מה את רוצה (חזון).
תעברי מתודעה של תחרות לתודעה של יצירה.
תגידי תודה מכל הלב (תדר).
תפעלי עכשיו, בצורה יעילה, למילוי המקום הנוכחי שלך עד שיהיה צר מלהכיל אותך.
קחי את סעיף "בלי תחרות" ותתמקדי בו חזק מחר.
המוח האנושי הוא מעין מגנט; כאשר אנו מחזיקים במחשבה דומיננטית, אנו מושכים אלינו את הכוחות, האנשים והנסיבות ההרמוניים לאותה מחשבה.
כל מה שהמוח האנושי יכול להגות ולהאמין בו — הוא יכול להשיג.
1. תשוקה (Desire) — לא "משאלה" או "תקווה", אלא תשוקה בוערת שהופכת לאובססיה. צעד ראשון: כתבי הצהרה ברורה עם סכום מדויק, תמורה, תאריך יעד — וקראי אותה בקול פעמיים ביום.
2. אמונה (Faith) — המצב התודעתי שמאפשר לתדר המחשבה להגיע ל"אינטליגנציה האינסופית". אמונה היא האנטידוט לכישלון.
3. אוטוסוגסטיה (Auto-suggestion) — אין תועלת בקריאת מטרות בצורה יבשה; חייבים לערב רגש. הרגש הוא מה שמוליך את המחשבה לתת-המודע.
4. ידע ייחודי (Specialized Knowledge) — ידע הוא רק כוח פוטנציאלי. הוא הופך לכוח אמיתי רק כשהוא מאורגן בתוכנית פעולה המכוונת למטרה ספציפית.
5. דמיון (Imagination) — הסדנה של המוח. דמיון סינתטי: סידור מחדש של רעיונות קיימים. דמיון יצירתי: קליטת רעיונות חדשים מהאינטליגנציה האינסופית.
6. תכנון מאורגן (Organized Planning) — הפיכת התשוקה לפעולה קונקרטית. אם התוכנית הראשונה נכשלת — החלף אותה באחרת. אל תוותרי על המטרה.
7. החלטה (Decision) — אנשים עשירים מקבלים החלטות מהר ומשנים אותן לאט. אנשים עניים מקבלים החלטות לאט ומשנים אותן מהר.
8. התמדה (Persistence) — רוב האנשים מוותרים בסימן הראשון של חוסר מזל. התמדה היא מצב תודעתי שניתן לפתח — לא תכונה שנולדים איתה.
9. כוח המוח המשותף (Master Mind) — כאשר מוחות מתחברים ברוח הרמוניה, נוצר "מוח שלישי" בעל עוצמה גדולה מסך חלקיו.
10. התמרת אנרגיה (Sex Transmutation) — האנרגיה היצירתית הכי חזקה של האדם. הסטה שלה לביטוי יצירתי מניבה הישגים יוצאי דופן.
11. תת-המודע — עובד 24/7 ומקבל כל מחשבה (חיובית או שלילית) ומתרגם אותה למציאות פיזית. מה שאת שותלת — צומח.
12. המוח כרדיו — ככל שהרגש חזק יותר, השידור והקליטה חזקים יותר. תדר גבוה = קליטה גבוהה.
13. החוש השישי — החיבור הישיר ל"אינטליגנציה האינסופית". כאן מתקבלת האינטואיציה — הידיעה שמגיעה לפני שיש לה הסבר הגיוני.
פחד מעוני — ההרסני ביותר. גורם לחוסר החלטיות וספק עצמי.
פחד מביקורת — הורג את הדמיון ומונע יוזמה אישית.
פחד מחולי — היפוכונדריה שנובעת מרצון לאהדה.
פחד מאובדן אהבה — קנאה והיסטריה שמרוקנות אנרגיה.
פחד מזקנה — פחד מהתנוונות ומחוסר רלוונטיות.
פחד ממוות — חוסר הוודאות לגבי מה שקורה אחרי.
כדי להתעשר, עליך קודם כל להיות "אדם המסוגל להתעשר". התהליך הוא פנימה-החוצה:
מחשבה (מוצתת על ידי תשוקה) ← אמונה (מחוזקת על ידי אוטוסוגסטיה) ← תכנון (בעזרת ידע ודמיון) ← פעולה (מגובה בהתמדה ו-Master Mind)
כמות הכסף שתרוויחי תהיה תמיד ביחס ישיר לשלושה דברים בלבד:
הצורך במה שאת עושה — האם יש ביקוש בשוק?
היכולת שלך לבצע זאת — עד כמה את טובה במה שאת עושה? (זה המשתנה העיקרי שבידיים שלך.)
הקושי להחליף אותך — אם את מצטיינת ומספקת ערך ייחודי, ההכנסה שלך תעלה.
רוב האנשים חסומים כלכלית בגלל "פרדיגמות" — אוסף של הרגלים ואמונות שיושבים בתת-מודע. כמו: "כסף לא גדל על העצים" או "צריך לעבוד קשה כדי להרוויח".
העיקרון: לא משנה כמה תלמדי אסטרטגיות עסקיות — אם ה"תרמוסטט" הפנימי שלך מכוון לעוני או בינוניות, תמיד תחזרי לשם.
הפתרון: חייבים "לכתוב מחדש" את התוכנה במוח באמצעות חזרתיות (Repetition) של רעיונות חדשים על שפע.
עשירות לא עובדות בשביל כסף — הן גורמות לכסף לעבוד בשבילן.
פרוקטור הדגיש את החשיבות של יצירת Multiple Sources of Income. אין גבול לכמות הכסף שאפשר להרוויח, וכדאי לייצר אפיקי הכנסה פסיביים שמכניסים כסף גם כשאת ישנה.
הכסף הוא אנרגיה. כדי למשוך כסף, את חייבת להיות ב"תדר" (Vibration) של שפע.
אם את דואגת מחובות — את משדרת תדר של חוסר, ולכן תמשכי עוד חובות.
הכלי: ראי את עצמך בדמיון כבר עכשיו מחזיקה בסכום שאת רוצה, והרגישי את התחושה הנלווית לכך. התחושה מגיעה לפני המציאות.
סוג A: דברים שאת יודעת איך לעשות.
סוג B: דברים שאת חושבת שאת יכולה לעשות.
סוג C (המומלץ): יעד שאת רוצה באמת, אבל אין לך שום מושג איך להשיג אותו.
היעד נועד לגרום לך לגדול, לא רק "להשיג" משהו. כשאת מחויבת ליעד ענק, הדרך ("האיך") תתגלה תוך כדי תנועה.
כתבי את המטרה הפיננסית שלך על כרטיס קטן, בלשון הווה:
"אני כל כך מאושרת ואסירת תודה עכשיו ש..."
קראי אותו מספר פעמים ביום. הלשון הווה + הרגש הם מה שמוליכים את המסר לתת-מודע.
"אתה לא צריך להיות חכם כדי להתעשר — אתה צריך להיות זהיר במה שאתה חושב עליו."
אם החיים הכלכליים שלך (הפירות) רקובים או קטנים — הבעיה היא לא בחוץ (כלכלה, בוס, מזל). הבעיה היא בשורשים: האמונות שלך, המחשבות שלך.
החוק: העולם הפנימי יוצר את העולם החיצוני.
את לא יכולה לשנות את המינוס בבנק אם לא תכנתת מחדש את המוח שלך קודם. לנסות לעשות כסף עם מיינדסט של עני — זה כמו ללחוץ על הגז כשבלם היד מורם.
לכל אחת מאיתנו יש "מזגן" פנימי מכוון לסכום מסוים. אם את מכוונת למינימום ופתאום מרוויחה בוכטה — המוח ימצא דרך להיפטר מהכסף ולהחזיר אותך לטמפרטורה המוכרת (תראי מה קורה לזוכי לוטו).
אם את מכוונת למיליונים ומפסידה הכל — תחזירי את הכל מהר מאוד, כי התרמוסטט מכוון לשם.
המשימה: לשנות את הכיול של התרמוסטט ל"גבוה מאוד".
שליטה מול קורבנות: עשירות: "אני יוצרת את החיים שלי." עניות: "החיים קורים לי." — מאשימות (Blaming), מצטדקות (Justifying), מתלוננות (Complaining).
לשחק כדי לנצח: עשירות משחקות למטרת שפע ועושר. עניות משחקות כדי לא להפסיד — המטרה: לשרוד ולשלם חשבונות.
התמקדות בהזדמנויות: עשירות רואות הזדמנויות ופוטנציאל רווח. עניות רואות מכשולים ופוטנציאל הפסד.
הערצה מול קנאה: עשירות מעריצות עשירות אחרות — "אם היא יכולה, גם אני יכולה." עניות סולדות מעשירות. חוק ברזל: את לא יכולה להיות מה שאת שונאת.
תשלום לפי תוצאות: עשירות רוצות לקבל לפי התוצאות שלהן (עסקים, עמלות, אחוזים). עניות רוצות לקבל לפי הזמן שלהן (משכורת קבועה).
"עד שלא תוכיחי שאת יודעת לנהל את מה שיש לך — לא תקבלי עוד."
אקר מציע לחלק כל שקל שנכנס (נטו) מיד ל-6 כדים:
💡 זו הבסיס לשיטת הכדים שבאפליקציה הזו — אנחנו הרחבנו אותה ל-10 כדים מותאמים לחיים הישראלים.
אקר מאמין בפיזיות. בכל פעם שאת מזהה מחשבה ענייה ("זה יקר לי") — אמרי בקול רם:
"יש לי מוח של מיליונר!"
ותגעי בראש תוך כדי אמירה.
השורה התחתונה: את חיה לפי "תוכנית כספית" שצרובה לך בראש מההורים ומהילדות. תשני את התוכנית — והכסף יגיע.
"תלמד טוב כדי שתמצאי עבודה בחברה טובה."
התוצאה: תמיד במינוס, עובד בשביל כסף.
"תלמדי איך עובד כסף כדי שהכסף יעבוד בשבילך."
התוצאה: אחד האנשים העשירים בהוואי.
זה השיעור הכי חשוב בספר. רוב האנשים (כולל רואי חשבון) טועים בהגדרה הזו.
דירה להשכרה, מניות, עסק, קניין רוחני
הבית שגרה בו, הרכב, מנוי לנטפליקס
הטעות של מעמד הביניים: קונות התחייבויות וחושבות שהן נכסים. "הבית שלי הוא ההשקעה הכי גדולה שלי" = שקר. הבית שלך לוקח משכנתא, ארנונה, חשמל ותיקונים. הוא התחייבות.
המלכודת ש-90% מהאנשים חיים בה:
המסקנה: לא משנה כמה תרוויחי — אם לא תקני נכסים, תישארי תמיד עבדת המשכורת.
תפסיקי לעבוד בשביל כסף — תתחילי לעבוד בשביל ללמוד (במכירות, בשיווק, בהשקעות).
תדאגי לעסק של עצמך — שמרי על העבודה ביום, אבל בערב בני את עמודת הנכסים שלך.
↓ משלמת מס
↓ מבזבזת מה שנשאר
↓ מוציאה הוצאות (רכב, דלק, טיסות)
↓ משלמת מס על מה שנשאר
ג'וליאן מנטל הוא עו"ד תותח, עשיר בטירוף, שחי על קפה, סטייקים ולחץ. יום אחד הוא חוטף התקף לב באמצע בית משפט.
הוא מוכר הכל (כולל הפרארי האדומה), נוסע להודו, וחוזר כנזיר צעיר, בריא וחכם — כדי ללמד את הסודות שלמד מ"חכמי סיוואנה".
מה שאת מכניסה למוח גדל. אם תכניסי דאגות ורעל — יהיו קוצים. אם תכניסי השראה ופוקוס — יהיו פרחים.
תכל'ס: שמרי בשער של המוח שלך כמו סלקטורית במועדון. אל תיתני למחשבה שלילית אחת להיכנס בלי לבדוק אותה.
לחיים חייבת להיות מטרה ברורה (Dharma). בלי יעד, את סתם סירה שנסחפת.
תכל'ס: תגדירי מטרות כתובות. מוח שלא יודע לאן הוא הולך — לא מגיע לשום מקום.
Kaizen — שיפור עצמי מתמיד ובלתי פוסק. לא קפיצה ענקית אחת אלא צעד קטן כל יום.
תכל'ס: עשי כל יום משהו אחד שמחזק אותך — פיזית, מנטלית, רוחנית. תהי חזקה מבפנים כדי ששום דבר בחוץ לא ישבור אותך.
כבל דק אבל חזק שמחזיק הכל. כוח הרצון והמשמעת העצמית.
תכל'ס — חוק ה-21 יום: עשי משהו 21 ימים רצוף — והוא יהפוך להרגל. שריר המשמעת צריך אימון, בדיוק כמו שריר אמיתי.
הזמן הוא המשאב הכי יקר שיש. הוא לא חוזר.
תכל'ס: כל שעה שאת מבזבזת על גלילה אינסופית, דרמות מיותרות ועיסוק בטריוויה — לא חוזרת. אי-פעם.
לתת לאחרים בלי לצפות לתמורה. נתינה מגדילה אותנו.
תכל'ס: תעזרי לאנשים — לא בשביל כרמה ולא בשביל תודה. כי זה מה שמעלה את איכות החיים שלך.
תחיי את הרגע (NOW). אל תחכי ל"כשאני אהיה עשירה אני אהיה מאושרת".
תכל'ס: תהני מהדרך — מהקפה של הבוקר, מהחיוך של הילדים, מהשקט של הבוקר המוקדם. האושר הוא במסע, לא רק ביעד.
את צריכה את שניהם.
קלאסון מספר סיפורים מבבל העתיקה שמלמדים עקרונות פיננסיים נצחיים. הגיבור הראשי, ארקאד, הפך לאיש העשיר ביותר בבבל — לא בגלל מזל, אלא בגלל שלמד את חוקי הכסף.
מכל שקל שנכנס — שמרי לפחות 10% לעצמך לפני שאת משלמת לכל השאר. זה לא מה שנשאר בסוף החודש — זה מה שיוצא ראשון.
"חלק מכל מה שאת מרוויחה שייך לך לשמור."
אל תבלבלי בין צרכים לרצונות. תקצבי את ההוצאות שלך ותוודאי שאת חיה מ-90% מההכנסה. ככל שמרוויחים יותר, ההוצאות נוטות לתפוח — אל תתני להן.
כסף שיושב בצד הוא כסף מת. השקיעי את החיסכון שלך כדי שיוליד עוד כסף.
"עושר הוא כמו עץ — הוא גדל מזרע קטן."
לפני שאת משקיעה — ודאי שהקרן מוגנת. אל תיקחי סיכונים שיכולים למחוק את כל מה שחסכת.
"עדיף תשואה קטנה ובטוחה מאשר הרפתקה מסוכנת."
בעלות על הבית מפחיתה הוצאות ומגדילה ביטחון. שלמי על בית משלך במקום לשלם שכירות לאחרים.
תכנני לימים שבהם לא תוכלי לעבוד. בני פנסיה והגנה למשפחה — כי הזקנה מגיעה לכולם.
הנכס הכי גדול שלך הוא היכולת שלך להרוויח. למדי, התפתחי, שפרי את הכישורים שלך.
"ככל שאת יודעת יותר — את יכולה להרוויח יותר."
לאלה שכבר חוסכות ורוצות להשקיע:
"אנשים שהחליטו לשמור חלק מהכנסתם — יהיה זה כמה שיהיה — ימצאו שזהב מגיע אליהם. וככל שהם חוסכים יותר, הזהב מגיע מהר יותר."
הסוד לא מסובך. הוא פשוט. הבעיה היא שרוב האנשים לא עושות את הפשוט.
אל תחפשי מהפכות. אם תשתפרי ב-1% כל יום — בסוף השנה תהי טובה פי 37.
לא המטרה קובעת — המערכת קובעת.
אל תגידי "אני אעשה ספורט". שימי את נעלי הספורט באמצע הסלון בלילה שלפני.
צימוד הרגלים: "אחרי הקפה של הבוקר — אני שמה נעליים." תצמידי הרגל חדש להרגל קיים.
חברי את ההרגל למשהו כיף שאת אוהבת.
"אני שומעת את הפודקאסט האהוב עליי רק כשאני הולכת לאימון."
חוק ה-2 דקות: אל תתכנני לרוץ 10 ק"מ. המטרה שלך היא רק לנעול נעליים ולצאת מהדלת.
ברגע שהתחלת — הכי קשה עבר. הגוף כבר יודע מה לעשות.
סמני V ביומן מיד אחרי. התחושה של הניצחון הקטן נותנת דלק לפעם הבאה.
המוח זוכר מה שהרגיש טוב — ורוצה לחזור לשם.
ברגע ששינית את איך שאת תופסת את עצמך — ההרגלים יבואו לבד. הזהות קודמת להרגל.
אנשים שהצליחו מייחסים את ההצלחה לכישרון. אנשים שנכשלו מייחסים את הכישלון למזל רע. האמת? שניהם צודקים חלקית.
המסקנה: היי ענווה עם ההצלחות שלך ורחמנית עם הכישלונות של אחרות. הנסיבות משחקות תפקיד עצום שאף אחד לא רוצה להודות בו.
העושר הוא מה שאת לא רואה. זה הרכב שלא קנית, השיפוץ שדחית, הכסף שנשאר בחשבון.
"הרבה אנשים קונים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם, כדי לרשים אנשים שלא אכפת להם מהם."
פרדוקס הרכב: כשאת רואה מישהי ברכב יוקרתי, את חושבת "וואו" — אבל לא על הבעלים. את חושבת על עצמך שם. אף אחד לא מעריץ את העושר שלך כמו שאת מדמיינת.
וורן באפט צבר 99.7% מהעושר שלו אחרי גיל 50. לא כי הוא המשקיע הכי טוב בעולם — אלא כי הוא התחיל מוקדם ולא הפסיק.
הכלל: זמן הוא הנשק הכי חזק בפיננסים. צעד קטן + הרבה זמן = תוצאות שנראות בלתי אפשריות.
אחת הבעיות הכי גדולות של עשירים: הם לא יודעים מתי לעצור. הם ממשיכים לקחת סיכונים — עד שהם מאבדים הכל.
שאלי את עצמך: מהו ה"מספיק" שלי? כמה כסף, כמה הצלחה, כמה הכרה — יגרום לי להרגיש שהגעתי? בלי תשובה לשאלה הזו, שום סכום לא יספיק אף פעם.
רוב האנשים חוסכות "בשביל משהו" — בית, רכב, חופשה. הול טוען שזה חשיבה מוגבלת.
הגישה הנכונה: חסכי כי חסכון נותן לך אפשרויות. היכולת לומר "לא" לעבודה רעה, לאיש לא נעים, למצב לחוץ — זה החופש האמיתי שכסף קונה.
אסטרטגיה פיננסית "מושלמת" שאת לא מצליחה לדבוק בה — גרועה מאסטרטגיה "טובה" שאת מיישמת עשרות שנים.
השורה התחתונה: אל תחפשי את ההחלטה הפיננסית המושלמת. חפשי את ההחלטה שאת יכולה לחיות איתה לאורך זמן — גם כשהשוק יורד, גם כשקשה.
כולנו גדלנו עם משפטים כמו: "כסף לא גדל על העצים", "עשירים הם חמדנים", "לי אין ראש לכסף".
אלה לא עובדות — אלה סיפורים. וסיפורים אפשר לשנות.
תרגיל: רשמי 5 דברים שהאמנת עליהם כשגדלת לגבי כסף. אחד אחד — בדקי אם הם באמת נכונים, או שמישהו פשוט אמר לך אותם פעם.
לא "אני רוצה יותר כסף". אלא: "אני רוצה להרוויח ₪25,000 בחודש עד דצמבר."
המוח עובד עם מטרות ספציפיות. ערפל יוצר ערפל. בהירות יוצרת תנועה.
ולמה את רוצה את זה? הסיבה חשובה יותר מהמספר. "כדי שלא אצטרך לבדוק את היתרה לפני שאני קונה גבינה" — זו סיבה אמיתית שמניעה.
נשים במיוחד מתנצלות על הרצון שלהן. "אני לא צריכה הרבה", "כל עוד יש לנו בריאות...", "אני לא חומרנית".
סינקרו קוראת לזה "כיווץ עצמי". את מקטינה את עצמך כדי שאחרים ירגישו בנוח.
האמת: ככל שאת עשירה יותר — את יכולה לעזור יותר, לתת יותר, לחיות מלאה יותר. הרצון להתעשר הוא לא אנוכי. זה אחראי.
רוב הנשים מחכות ל"להרגיש מוכנה" לפני שהן פועלות. הבעיה: הרגשת המוכנות מגיעה אחרי הפעולה, לא לפניה.
הכלל: תעשי את הדבר שמפחיד אותך — ואז הפחד נעלם. תחכי שהפחד יעלם — ואת תחכי לנצח.
הסביבה שלך היא תקרת ההכנסה שלך. אם כל האנשים סביבך מרוויחים X — המוח שלך יחשוב ש-X זה "נורמלי" ו"מספיק".
צעד אחד: מצאי קבוצה, קהילה, מנטורית — שמכנסת נשים שמרוויחות פי 2 ממה שאת מרוויחה עכשיו. הנורמה שלהן תהפוך לנורמה שלך.
היקום שפע ואין מחסור. הכסף זורם לכיוון מי שמאמינה שהיא ראויה לו ופועלת מתוך אמונה.
את לא עשירה כי החלטת שאת לא עשירה. תחליטי אחרת.